שירות לקוחות 03-544.33.88

ברכה להצלחה

ברכה להצלחה

לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת, לְדָוִד מִכְתָּם בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל, בַּמְּעָרָה. חָנֵּנִי אֱלֹהִים, חָנֵּנִי כִּי בְךָ, חָסָיָה נַפְשִׁי: וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד, יַעֲבֹר הַוּוֹת. אֶקְרָא, לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן; לָאֵל, גֹּמֵר עָלָי. יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם, וְיוֹשִׁיעֵנִי חֵרֵף שֹׁאֲפִי סֶלָה; יִשְׁלַח אֱלֹהִים, חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ. נַפְשִׁי, בְּתוֹךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים: בְּנֵי אָדָם שִׁנֵּיהֶם, חֲנִית וְחִצִּים; וּלְשׁוֹנָם, חֶרֶב חַדָּה. רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים; עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ. רֶשֶׁת, הֵכִינוּ לִפְעָמַי כָּפַף נַפְשִׁי: כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה; נָפְלוּ בְתוֹכָהּ סֶלָה. נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים, נָכוֹן לִבִּי; אָשִׁירָה, וַאֲזַמֵּרָה. עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה, הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר; אָעִירָה שָּׁחַר. אוֹדְךָ בָעַמִּים יְהוָה; אֲזַמֶּרְךָ, בַּלְאֻמִּים. כִּי גָדֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ; וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ. רוּמָה עַל שָׁמַיִם אֱלֹהִים; עַל כָּל-הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ.

הסבר לברכה

פרק נ"ז מספר תהילים דוד הנמלט מפני שאול הולך לקעילה ומושיע אותה מיד הפלשתים. כאשר נודע הדבר לשאול הוא יוצא לקעילה, ודוד חושש שאנשי קעילה יסגירו אותו לידי שאול, ונמלט משם בראש אנשיו אל מדבר זיף. במדבר הוא פוגש ביהונתן והשניים כורתים ברית, כלשונו של יהונתן: "אַתָּה תִּמְלֹךְ עַל־יִשְׂרָאֵל, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה־לְּךָ לְמִשְׁנֶה".‏ מיד אחר כך מגלים אנשי זיף לשאול היכן מסתתר דוד, ושאול מתחיל לרדוף אחריו. כאשר הוא ואנשיו עומדים ללכוד את דוד, מגיע שליח אל שאול המבשר לו על פלישה פלשתית, ושאול שב על עקבותיו. דוד נמלט ממדבר זיף לעין גדי, ושוב באים אנשים ומגלים לשאול את מקום המצאו. שאול יורד בראש שלושת אלפים איש למדבר, ומגיע למערה שבעומקה נמצאים דוד ואנשיו, ומבלי להבחין בהם עוצר בפתחה. אנשי דוד אומרים לו כי אלוהים נתן בידו את שאול, ועליו לצאת ולהורגו. דוד מתגנב וחותך את כנף בגדו של שאול, אך אינו מוכן להרוג אותו. לאנשיו הוא מסביר: "חָלִילָה לִּי מֵיהוָה אִם־אֶעֱשֶׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי לִמְשִׁיחַ ה' לִשְׁלֹחַ יָדִי בֹּו כִּי־מְשִׁיחַ יְהוָה הוּא". שאול יוצא מן המערה ואז פונה אליו דוד ממקום מסתור ואומר: "לָמָּה תִשְׁמַע אֶת־דִּבְרֵי אָדָם לֵאמֹר: הִנֵּה דָוִד מְבַקֵּשׁ רָעָתֶךָ?" כלומר, מדוע אתה מאזין למשמיצים אותי כקושר עליך?‏ דוד פונה לשאול בשם "אבי", מציג את כנף מעילו של שאול ואומר כי יכול היה להרגו בקלות, אך לא עשה זאת. הוא תוהה שוב מדוע שאול רודף אחריו ? שהרי אינו חשוב כלל: "אַחֲרֵי מִי יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל?", הוא שואל, "אַחֲרֵי מִי אַתָּה רֹדֵף? אַחֲרֵי כֶּלֶב מֵת! אַחֲרֵי פַּרְעֹשׁ אֶחָד!" שאול מזהה את קולו של דוד, קורא לו "בני" ופורץ בבכי, ואחר–כך מצהיר "צַדִּיק אַתָּה מִמֶּנִּי... וְעַתָּה הִנֵּה יָדַעְתִּי כִּי מָלֹךְ תִּמְלֹוךְ וְקָמָה בְּיָדְךָ מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל" ומשביע אותו שלא ישמיד את זרעו אחרי שיהפוך למלך. על סיפור זה חיבר דוד מלך ישראל את מזמור נ"ז בתהילים : לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת, לְדָוִד מִכְתָּם בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל, בַּמְּעָרָה וכו'.. אשר בו הינו מודה לאלוהיו על שהצילו מרדיפתו של שאול ועל כל הטוב אשר הוא משפיע עליו,ולכן סגולה גדולה מאד להצלחה לקרוא מזמור זה בכוונה ובהתכווננות למטרה שבה את/ה צריכים את ההצלחה.

SSL Certificate Secure Site